אוקיי חברים. יש לי וידוי לעשות, וזה הולך ככה (נא לא לצחוק):
אמש הייתי בשיעור פילאטיס פרטי. חוץ מהעובדה שלא באתי לבוש בטייץ, הייתי תלמיד למופת, ועכשיו אני יכול לשתף עם חלק מהרשמים שלי וההשוואה המתבקשת בין קרוספיט לפילאטיס.
נתחיל בשורה התחתונה: קרוספיט ופילאטיס דומות ב 60%. עובדה. לשתיהן 7 אותיות כאשר ארבע הן זהות (פ, ט, ס, י).
כאן מתחיל ונגמר הדימיון.
האמת שהייתי בשיעור פילאטיס פרטי. לי ולבת משפחה, שהולכת מדי פעם. הפעם, מכיוון שבת הזוג הקבועה שלה לא יכלה להצטרף, באתי אני. ביקשו אז באנו. מה נאמר ומה נדבר. אני בחוג פילאטיס. אני. מי היה מאמין.
מול מראה עצומה התחלנו במתיחות קלות קלות ובעיקר בתרגול הכנסת והוצאת אויר תוך כדי הכנסת הבטן. בכלל, הכנסת הבטן היא אלמנט מהותי, כך נראה, בפיתוח עוצמת העל שמקנה שיטת הפילאטיס לחסידיה (חסידותיה, יש לומר). למדריכה היתה מדונה נחמודת כדי שיהיה לה קל לדבר בשקט בשקט תחת מוסיקת מעליות חרישית שמנוגנת בפסנתר סטייל קליידרמן. קיבלנו כדורי ענק. כל אחד כדור, כחול ועגול. ואז הרמנו אותו. ועשינו תנועות מעגליות תוך כדי מתיחת הידיים לפנים (והכנסת הבטן. כבר אמרנו?). אח"כ הוספנו קרסוליות לרגליים, בתוספת ההסבר: "לא לדאוג, זה פחות מק"ג כל אחת, אז זה לא פוגע בגב". נרגעתי.
כשאנו בעמידה שמנו את הכדור בין המותניים לבין הקיר (המראה, יש לומר), והרמנו רגל אחת הצידה ובניעות קטנות עשינו 16 חזרות. אח"כ צד שני. אח"כ עם התחת לכדור ירדנו לחצי סקוואט. ואח"כ עם הבטן לכדור (כאן לא הבנתי מה בדיוק מתרגלים). אח"כ עשינו משהו בדומה לפלאנק. על הריצפה נשענו על הכדור, כך שהגוף היה ישר הצידה, ושוב הרמנו כל פעם רגל אחרת בניעות קטנות. וצד שני. ובטן בפנים.
לאחר מכן עברנו לשכיבה על מזרן, הכדור תחת הרגליים, ועלינו לכפיפות בטן זהירות. למה זהירות, כי חשוב: "לא להוריד את הרגליים בבת אחת מהכדור אל הרצפה, כדי לא לפגוע בגב". אח"כ החזקנו את הכדור מאחרי הראש עם הידיים ועלינו ל"מספריים", מה שהיה התרגיל היחיד שהצריך קושי מסוים. אח"כ הסתבר שלא עשיתי טוב ושלא הייתי אמור להשתמש "בשרירים הזוקפים" אלא " בשרירים הפנימיים". לא יודע בדיוק למה הכוונה.
בהמשך היו כל מני ואריציות על השילוש הקדוש של כדור-ניעות-בטן בפנים.
אחרי 35 דקות, עברנו לשחרור והרפיה. היה מגניב. האור בסטודיו כובה ונשאר רק נר קטן. קליידרמן התחלף ובמקומו באה הגרסה האקוסטית ל"לחישה פזיזה" של וואהם, ועשינו הרפיה עד שהתאוששנו מהאימון. לא השארנו כתמים על הפרקט.
טוב. סיכום:
אז קודם כל נאמר שהאנשים שהמציאו את הפילאטיס הם בלי ספק אוהבי אדם (לא כמו הסאדיסטים שהמציאו את קרוספיט) והתכנית הזו בפירוש אינה מזיקה. כבר טוב. מעבר לכך, לאנשים או נשים שחסרה להם מודעות לגבי הגוף שלהם או לגבי היציבה שלהם במרחב, זה גם יכול אולי לעזור.
מאידך, קל לי להבין למה נשים מתאהבות בזה (זה לא דורש שום מאמץ), אבל גם למה הן על פי רוב ישארו מתוסכלות (כי לא, זה לא יוריד משקל/יחטב/יעצב/יחזק). זה פשוט ליטופים בטיץ. המנטרה העקרית ששמעתי היתה על חיזוק שרירי הליבה. כנראה שאכן זו הכוונה, אבל אין שם שום שריר ליבה ש overhead squat לא יחזק מהר יותר וטוב יותר, אבל, באמצעות הרבה יותר זיעה והתנשפויות.
מה דעתכם?
6 הערות קוראים:
כדי להתאושש מהפילאטיס, עשיתי הערב את אימון אתמול: ב18 דקות הספקתי ארבעה סיבובים מלאים של 25 בורפיז ועוד 15 חזרות של Front Squat עם 40 ק"ג. לא החזקתי את הבטן, אבל נראה לי שבכל זאת עבדתי קצת על core...
מה איתכם? איפה התוצאות שלכם?
אני עשיתי היום Pilates 100 ב- 30 שניות, שיא אישי חדש.
אגב, עשיתי חצי Angie ביום שישי ב- 12:30 דקות. ותרתי על החצי השני כדי לא לסיים במיון.
אתמול התחלתי להתאמן על double unders, זה הולך לא רע.
אפשר לסכם במשפט של crossfit virtuosity, קרוספיט זה כמו פילאטיס אבל זה עובד!!!.
בכל מקרה אותי היו מצליחים לגרור רק ליוגה אם כבר וזה רק בשביל להתאושש מ WOD מהיום הקודם.
אני השלמתי היום ב- 19 דקות 4 סיבובים של 25 בורפיז (שהיו נראים יותר כמו נסיון נואש לקום ממצב שכיבה לעמידה...) ו- 15 בק-סקוואט עם 40 ק"ג (שהרגישו כמו 400).
הקורספיט הזה גורם לי להבין כל פעם מחדש עד כמה אני חלש...
להשתמע
אני אמנם קורא באתרך כבר זמן רב אך מעולם לא הגבתי אבל במקרה זה אני חייב :
אני מתאמן בפילאטיס כבר כמעט שנה, בהתחלה גם לי זה היה נראה נשי מאוד אבל האמן לי (עברתי גיבוש סיירות בגולני) שיעור פילאטיס אינטנסיבי לא דומה לשום דבר. ייתכן שהיית בשיעור רגוע יחסית בו יש מתאמנות חדשות ולכן לא הרגשת כל כך קשה.
היו לי מספר שיעורים שפשוט יצאתי גמור הם עובדים איתך על שרירים שלא ידעת שהם קיימים.
בנוסף, היה לי קרע בשריר הגב לפני מספר חודשים (חזרתי מטיול ארוך בארה"ב ולא הקפדתי לבצע מתיחות) בעיקר עקב חוסר גמישות של האמסטרינג האורטופד המליץ לי לחזור לפילאטיס ואחרי חודש וחצי הכאב עבר כלא היה.
מצחיק אותי כל אלו שמחזיקים מעצמם חזקים, פעם הבאתי מישהו כזה לשיעור פילאטיס והוא לא יכול היה לייצב את עצמו ונפל כל הזמן.
לעניות דעתי לפני שאתה מרים משקולות ומנסה להפגין כוח נסה לעבוד קודם כל על הבייסיק, שזה אומר יציבה נכונה, גמישות (בעיני גורם מספר 1 לפציעות) וסיבולת.
יום טוב
בוקר טוב אנונימי, וברוך הבא. לא להתעצבן. קודם כל קצת הומור לא הזיק אף פעם. ובאמת יתכן והגעתי לשיעור של מאוד מתחילים, אבל אני חושב שיש פער גדול מאוד בתפיסת העולם ובאופן המימוש בין שתי השיטות. יציבה, גמישות וסבולת הם אלמנטים מהותיים בקרוספיט, ובעיקר עבודה על שרירי הליבה.
הדוגמא שנתתי: overhead squat לא יתכן לבצע ללא יציבה איתנה, איזון, ושרירי ליבה מעולים. איני יודע אם אתה רק עוקב אחר הבלוג או גם מתנסה, מדי פעם, בWOD, אבל אני מבטיח לך שתפגוש גם דרך קרוספיט שרירים שלא ידעת עליהם. אני חושב שתפיסת העולם של קרוספיט היא ממש ההיפך הגמור מ"אנשים שחושבים שהם חזקים" אלא מאנשים שהם מסוגלים מבחינה אתלטית לבצע כל מטלה פיסית טוב יותר, יחסית, מאחרים. אם זה ריצה, משקולות, שווי משקל, קפיצה, גמישות, זרירזות וכיו"ב.
במצבי פציעה ודאי שיש להתאמן אחרת, ואולי פילאטיס עשוי להתאים יותר לפציעות בשרירים הגדולים של הגוף (כמו הגב), אבל בלי ספק, במבחן התוצאה ובמבחן היעילות, לי אין ספק שקרוספיט יעילה הרבה הרבה יותר. ואני מסכים שזה מסוג הטענות שאפשר לומר רק "דרך הרגליים".
בכל מקרה, נשמח לשמוע ממך גם בהמשך.
הוסף רשומת תגובה