מאמן טוב מוכרח להיות גם מנהיג טוב.
זה נדרש עבור המתאמנים, וזה מפתח להשגיות כיחיד וכקבוצה. אני לא הראשון שאומר את זה, ונהרות של דיו כבר נשפכו בעניין. זה אפילו די טריוויאלי. עם זאת, לא פשוט לפתח כישורים של מנהיג. וחלק מהדברים הם למעשה טכניקה או מיומנות ולאו דווקא "מתת אלוה" שנולדים איתה וזהו. כך למשל כשהייתי ב Crossfit Fenway בשבוע שעבר, שמחתי לראות איך המאמן פשוט מוביל יפה את הקבוצה לפני, תוך כדי ולאחר האימון. בסוף האימון כולם התכנסו במעגל, כולם הניחו ידיים זה על גבי זה, ו JT סיכם את האימון, אמר מילות עידוד וחיזוק, נקודות חוזק, וסיימנו בקריאת "קדימה" (כל זה כשהידיים של כולם יחד. טוב, אני מודה שזה נשמע קיטשי בטירוף, וזה באמת קיטשי, אבל זה גם יפה, ומה שבטוח, זה עובד לצור אצלו "דבק" בין אנשי החבורה, המקום והמאמן. ניתן היה לראות את ההערכה ואת הכבוד המקצועי שרוכשים לו המתאמנים הקבועים).
עוד בעניין מנהיגות, ומזוית אחרת ואישית לגמרי, הנה הדוגמא הבאה: הבן שלי לומד בכיתה ה' ומזה שלוש שנים הוא בחוג דרבוקות בבית הספר. המורה שלהם הוא בשארה. העניין הוא שיש להם אפשרות ללמוד גם חליל, חצוצרה, גיטרה ועוד כמה כלים שווים (זהו פרוייקט "בית ספר מנגן". סאחה על המועצה שלנו, עמק יזרעאל, שמממנת את זה). למרות זאת, כל הילדים רוצים ללמוד רק דרבוקות ורק אצל בשארה. הוא פשוט מגנט, והמורה למוסיקה, האחראית על בית ספר מנגן, די בדיכאון כי יש לה כינורות שמעלים אבק, ורק הדרבוקות חופרות בראש.
אז באמת בשארה לא רק מוסיקאי מחונן בכל הנוגע לכלי הקשה וקצב (והוא גם חלק מההרכב "שש-בש" של מוסיקאים יהודים וערבים שעושים אחלה מוסיקה), הוא גם יודע לסחוב ולסחוף (נשמע כמו מאמן, לא). הנה, ביום שני אחר הצהרים הייתי בתל אביב, בהיכל התרבות (!) בקונצרט של הפילהרמונית (!!). אנטיליגנט כאילו. העניין הוא שכל ילדי חוג הדרבוקות מבית הספר הופיעו יחד עם הפילהרמונית (אוקיי, אני חושב שזו כנראה פסגת הקריירה המוסקלית עבור המשפחה שלי). אז הנה קליפ קצר הממחיש בעיקר את המנהיגות של בשארה, מול הילדים ומול הקהל, ואפילו שרק רואים אותו מאחור ובשחור. וכן, נגן הדרבוקה המחונן באמצע הוא הבן שלי, אין ספק (והערה לפרוטוקול, הם ניגנו כמה קטעים, גם יחד עם התזמורת, וזה רק דוגמא. כמובן).
Itamar plays Darbuka in TLV from CF IL on Vimeo.
ובעניין אחר, שמחתי לראות שדורון מביא עכשיו גם VibramFiveFingers, בחנות שלו, RunWay שנמצאת ממש בצומת זרזיר. הגיע הזמן. מה אומר לכם? אאחל לכם "בקרוב אצלכם", כי אני כידוע חולה על הויבראם שלי (שזה מעניין. מעולם לא הייתי בעניין של נעליים ובודאי שנעליים לא ריגשו אותי, אבל בויבראם פשוט התאהבתי. קורה).
ושאלה לסיום: האם הכרתם פעם מאמן שהניע ודרבן אתכם? האם יש לכם בראש מודל של מאמן אידיאלי שכזה? מה היה בו?
3 הערות קוראים:
חח מצחיק.. גם אחי בכיתה ה' ושמעתי דיבורים בבית על זה שהם היו שם מהבית ספר שלו.
לא ראיתי אותו אבל בין הילים.
פייבפינגרס- מחכה לשמוע מעומרי איך הזוג שהוא הזמין מהאינטרנט, ונבקר אצל דורון נראה מה יש לו להציע ונחליט מאיפה מזמינים ומה..
לקרוספיטר הרגיל ולמשתמש הנורמלי מתאימות יותר ה-KSO?
מדוע לא ללכת על הפתוחות יותר? אפשר איזה כמה מילים בעניין ממך דעאל, על ההבדלים בין הדגמים?
מאמן- יש לי מאמן צמוד באימייל שמניע ומדרבן אותי ואף כותב לי תוכניות שבועיות,
שאני מודה לו מאוד על כך, אני נוהג לקרוא לו
Coach Zvi ;)
אם אחיך לומד בשימשית, אז בינגו!
לגבי ה VFF. דגם ה SKO הוא הרב-תכליתי ביותר. מכיוון שיש לו רשת למעלה, לא נכנסות אליו אבנים קטנות והוא מתאים מאוד, לכן, לריצה על החוף וכדומה, כמו גם לכל פעולה ביבשה או בים.
הביקילה, היא הדגם החדש (שטרם הגיעה לארץ), היא כבר ממש "נעל ריצה", עם סוליה מעט יותר עבה והגנת קרסול.
טוב, הייתי חייבת להגיב. אכן שווה (פסגה מוזיקלית זו הגדרה מצויינת).
בעניין המאמן- נו, אתה יודע, עוד לא נמצא המאמן שירים אותי מהכורסא...
אחותך הצולעת
הוסף רשומת תגובה