אחרי הדכאון של שריפות סוף השבוע, הנה משהו שיחמם קצת את הלב.
ביום שישי הזדמנתי לי, כהרגלי, לחנות ספרים. והנה, במדף אחד גיליתי אוצר בלום: חוברות קומיקס מקוריות של פופאי, חדשות לחלוטין, שהודפסו כאן בשנת 1971 (בה נולדתי), ונמכרות עכשיו מהארכיון במחיר מצחיק של חמישה שקלים ליחידה (גם בהשוואה למחיר המקורי, לירה ושבעים וחמש פרוטות, זה עדיין עסק טוב).
קניתי מיד את כל החוברות השונות שהיו בחנות. שלוש עשרה חוברות במספר. סיפורים נאיביים ועלילה מקרטעת אבל כיף גדול וחיוך מאוזן לאוזן אצל פופאי, אצלי ואצל הילדים. כדי שתאמינו לי, סרקתי את עמוד השער של אחת החוברות, בה פופאי ממריא לחלל.
פופאי הוא דוגמא מופתית לתרבות שלמה שהתפתחה סביב רציונל של תזונה איכותית. בשנות השלושים, בה נולד פופאי, היה מיתוס נהדר לפיו תרד הוא עשיר פי עשר בברזל מאשר כל שאר הירקות, ולכן צריכתו תחזק את הנוער. בפועל, בתרד אין יותר ברזל מאשר בחסה או בכל "ירוק" אחר, והטעות היתה פרי מדידה שגויה (או טעות דפוס), אבל אמונות קל להשריש וקשה לשרש (כלומר, לעקור מהשורש). כך או אחרת, פופאי המלח סתום העין מתהדר בכח על אנושי כתוצאה מצריכה מוגברת של תרד. (האמת שטעות נוספת היא הצמדתה של המקטרת לפיו של פופאי, כי אז בשנות השלושים עישון לא נחשב לבעיה רפואית). והנה נולדה לה דמותו של המלח שוחר ההרפתקאות פופאי, וכולה מתוך מחשבה חיובית - הבה נחנך לתזונה נכונה בדרך של כיף והנאה.
פופאי, כמו גם גברת שמן זית (במקור אוליב), "סבתא זרש", פלוטו ווימפי, כולן דמויות עליהן גדלתי ונחמד לשוב ולפגוש אותם מחדש אחרי שלושים שנה.
אני לא יודע עם תזונת פליאו או פריימל תשכיל להוציא קומיקס מתאים (אחרי הכל, פלינסטונס כבר תפוס), אבל אני בטוח שדרך כיף והנאה ולא רק דרך הפחדה אפשר לחנך לתזונה בריאה וגם להנות מהדרך.
בינתיים נאכל תרד לזכר הימים הטובים. ספרו לנו מתי אכלתם לאחרונה תרד?
5 הערות קוראים:
אמא שלי מכינה קציצות תרד מאלפות, אבל זה גם מטוגן (בקנולה, לצערי) וגם עם תפו"א, אז בינתיים אני נמנעת...מצד אחד ממש ביאסת עם הברזל, מצד שני אני גם ככה נמנעת אז לפחות זה לא הפסד גדול (נ.ב.- מכיר מתכון לפשטידה שאין בה תפו"א?)
סתיו סתיו, לא להתבאס. קודם כל, אני ממליץ לך לאכול קצת מהקציצות האלה. נשמעות טוב. אנחנו לא מפחדים משמן, ככלל, וקצת שמן קנולה לא יהרוג אותך (והוא עדיף בהרבה על כל שמן בישול תעשייתי אחר). גם קצת תפוחי אדמה בקציצה יהיו בסדר. זה גם ישפר את היחסים עם אמא. אולי תציעי לה לנסות פעם להחליף את התפו"א בבשר ולהוסיף כחומר מקשר קצת פשתה טחונה + שקדים טחונים (זה יוצא אחלה בקציצות בשר, באחריות - אבל את צריכה להביא את המצרכים...)
פשטידות - אני לא מכיר פשטידות עם תפוחי אדמה. יש לנו בלי סוף קציצות נטולות בצק או קמח. מאוד פשוט ואפשר לעשות עם כל אחד מהבאים כבסיס: תרד, כרישה, בצל, פזיל, פטריות וכו':
מאדים בצל בחמאה
מוסיפים את הבסיס (אחד מהנ"ל)
מוסיפים קצת אגוז מוסקט
מורידים מהאש
מערבבים בקערה יחד עם :
מוסיפים 3-4 ביצים
קוטג'
בערך 3/4 שמנת מתוקה
פרמזן/רוקפור לפי הטעם
מכניסים לתבנית, ומגרדים קצת פרמזן או גבינה אחרת מלמעלה
הופל'ה לתנור
וזהו. יוצא מעולה
אני לא יודע האם מארק סיסון יהודי או לא, אבל בצירוף מקרים (?) נחמד לחג החנוכה ולשאלתך, סתיו, הוא פרסם את הפוסט הזה על לביבות:
http://www.marksdailyapple.com/vegetable-latkes
אמנם לביבות אינן פשטידות, אבל זה יוכל לעזור לך בגיוון התפריט ואולי גם ייתן רעיונות לפשטידות.
על היחסים ביני לבין אמא אפשר לכתוב בלוג, בכל מקרה אני אציע לה ונראה איך ייצא, גם הלביבות של מארק וגם הפשטידה נשמעים ממש טוב :-)
תודה לשניכם
שקשוקה תרד, מתכון מנצח:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2583636,00.html
הוסף רשומת תגובה