אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

עד מתי אנשים יאמינו לשטות הזו ששומן = מחלות לב?

זה פשוט לא יאומן.

כל מי שאני מדבר איתו, אבל כל מי שאני מדבר איתו, בטוח שאני הוזה, שיכור, מאחז עינים, בלתי אחראי ואוכל זוועה ושלכן אוטוטו אני נופל עם עורקים סתומים מרוב שומן וחלב קוקוס (שהוא כידוע השומן הכי רווי בטבע). אמש קיבלתי שוב תזכורת לפוביית השומן הזו מקרובי משפחה שהיו מוכנים לחלוק איתי שלל מתכוני בשר, ובלבד ש(1) אוריד את השומן בגמר הבישול ו (2) לא אשתמש בחלב קוקוס ו(3) אוכל את זה עם הרבה לחם.
נו.
לעומת ההיסטריה הכללית, אט אט המציאות המחקרית מיישרת קו. לקח לה 40 שנה, אבל סוף סוף אין ברירה והמומחים מתחילים לרדת מהכיסא ולהודות שאכן, אין שום קשר בין צריכת שומן לבין מחלות לב. הנה המאמר האחרון מתוך Scientific American. כבר ספרתי כאן לא פעם על כאלו מחקרים, אבל הנה שוב, 350 אלף איש, משך 23 שנה, עד שסוף סוף טרח מנהל המחקר לספר לנו שלא נמצא שום קשר בין צריכת שומן להתקפי לב.
העניין הוא שמאז שAncel Keys טבע בשנות השישים את הנוסחא ששומן=כולסטרול=התקפי לב, היה בלתי אפשרי להפטר מהתפיסה הזו. פשוט מאוד: מכיוון שמחקרי שדה יכולים למצוא רק קשר, אך לא להוכיח סיבתיות, לעולם יטען החוקר, במידה ולא מצא קשר, שאולי הניסוי היה מצומצם מדי, או קצר מדי, או לא נלקחו משתנים מסויימים בחשבון וכו'. גארי טובס, מחבר הספר הקאנוני וקריאת החובה: Good calories, bad calories, מכנה את זה בשם wishful science. זה מתרחש כאשר ההנחה שעומדת בבסיס המחקר כה חזקה, עד שלא משנה מה יהיו התוצאות, עדיין ידבוק החוקר בעמדתו. זו היתה המגמה הרווחת בארבעים השנים האחרונות במחקרי השדה של תזונה ומחלות.
Keys למשל, ראה שביפן אוכלים פחות שומן מאשר בארה"ב ויש להם הרבה פחות מחלות לב, ומשם הדרך היתה קצרה להיפותיזה (השערה) ששומן יוצר מחלות לב. הוא חיפש ומצא עוד הוכחות שיתמכו בתיאוריה הזו, וכך נוצר מחקר שבע המדינות המפורסם של Keys (שכאמור התעלם מעוד 14 מדינות שנבדקו אך לא הראו כל קשר בין השניים). מעניין לנתח באופן רטרוספקטיבי שגם ההשוואה ליפן יכולה להתקיים מול תיאוריה אחרת. אם משווים את כמות הסוכר שצרכו בארה"ב לעומת יפן, הרי שביפן, באותה התקופה (שנות השישים), צרכו בממוצע כחמישית כמות הסוכר לנפש לעומת ארה"ב. הופ. אולי סוכר=כולסטרול=התקפי לב? זוהי אכן היפותיזה אחרת, שאפילו נטענה במרץ בשנות השבעים על ידי מספר חוקרים, אבל העיתונות, וההגמוניה המדעית פשוט זנחה אותה לקרן זוית והחוקרים האלו נעלמו עם הוכחותיהם לתהום הנשייה, ורק עכשיו, אחרי 40 שנה בהן רשויות הבריאות ממליצות לנו לצרוך 60% מהתזונה שלנו מפחמימות, ולהמעיט ככל שניתן בצריכת שומנים, רק עכשיו, רק אחרי שמגיפת ההשמנה המשיכה לצבור תאוצה (ונפח) ושאחוזי מחלות הלב לא פחתו כהוא זה למרות שנות פמפום אינסופי וירידה ממשית בצריכת השומנים, אז רק עכשיו מתחילה האמת לבצבץ.
סוכר ופחמימות מעובדות הם הם הסכנה הבריאותית האמיתית ושורש ההשמנה הכרונית במדינות המפותחות.
רבותי, אנא, ספרו על כך למשפחות שלכם, ספרו על כך לחברים שלכם, ספרו את זה לעצמכם מול המראה. אולי תוכלו לסייע לשפר את איכות החיים שלהם, ואת סיכויי השרידות שלהם מול "מחלות הציביליזציה" (סרטן, אלצהיימר, טרשת, התקפי לב - כולם תולדה של צריכת הפחמימות המעובדות).
ותזכורת: כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא. קצת פאתוס אף פעם לא הזיק.
אתם בעניין?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 13 comments

13 הערות קוראים:

במקרה היום היה לי ויכוח עם מדריך בחד"כ שהוא גם בודי בילדר מקצועי על תזונת פאלו לעומת תזונה עם פחמימות ודלה בשומן מצד אחד הוא אמר לי שאין מצב שזאת תזונה נכונה מצד שני הוא לא האמין שאמרתי לו שאני לא אוכל פחמימות כמעט וישר שאל אותי:"איך אתה מצליח לעשות את האימונים המשוגעים האלו?"(כמו אימון 300 שהוא ראה במקרה אתמול),מהר מאוד הויכוח הזה נכנס לחצי מהחדר כושר(בטכניון) אז כמובן שכל הסטודנטים המלומדים ישר תקפו אותי וכל כך הצטערתי שבכלל פציתי פה אין מה לעשות מה שמושרש מלידה אי אפשר לשנות.

דיויד אל תצטער שפצית פה, יש אנשים שלא כדאי להכנס איתם לויכוח כי לא יצא מזה כלום, לשאר החברה מהטכניון שבאמת רוצים לדעת יותר אפשר לגרות את סקרנותם בכמה משפטים בודדים אבל בטח שלא באמצע האימון!, למידע נוסף יותר תפנה אותם לאתר הזה, כאן הם יקבלו את התשובות לשאלות, כמו שדעאל הזכיר כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו, אותי כבר הצלת! ירון

תודה ירון. דיויד, אני כבר מומחה לציניות וסקפטיות. אני בדרך כלל עונה: "תאמין או לא, אבל שומנים לא קשורים למחלות לב, נקודה. זה חד משמעית, זה עובדה ביולוגית ורפואית, ויש לגבי זה הסכמה מחקרית גורפת בכל חזית המחקר האקדמאי והרפואי. אם אתה רוצה לשמוע עוד, בשמחה, ואם אתה רוצה להיות בריא, תפסיק לאכול לחם וסוכר".

יש לי שאלה, דעאל:
האם אתה יודע איך מתייחסים החוקרים שמצדדים בתזונת פליאו/פרימל לתזונה היפנית, שבה גם אוכלים מאכלים בריאים, כמו דגים שומניים, בשר ואצות ומצד שני, אוכלים גם הרבה אורז ועדיין נהנים מתוחלת חיים גבוהה (הגבוהה ביותר, אם איני טועה)? שלא לדבר על שאר המיליארדים במזרח, שאורז מהווה מרכיב חשוב בתזונה היומית (אם כי איני יודע מה המצב הבריאותי שם)?
כאחד שעבר לתזונה דלת גלוטן וסוכרים, אין לי תשובות למי שנותן לי את הדוגמה הנ"ל.
אשמח אם תשתף אותי בידע שלך בנושא.

נקודה טובה אלון, ששווה פוסט נפרד (לפחות).
ישנם מספר חילוקי דעות בין החוקרים, אבל יש לפחות שני דברים שכולם (כל הרציניים) מסכימים לגביהם:
1. אין קשר בין צריכת שומן למחלות לב.
2. יש קשר בין צריכת סוכרים ופחמימות מעובדות למחלות לב.
עכשיו עדיין יש "מחלוקת" לגבי צריכת פחמימות ודגנים או המנעות מוחלטת מהם כי ישנם מספר אוכלוסיות לא-מערביות שהן בריאות בעליל וללא "מחלות הציוויליזציה" למרות שהן צורכות פחמימות (בעיקר מירקות ושורשים, דרך אגב).
היפנים הם חברה מערבית, יחסית, אך כמעט ולא צורכים סוכר כלל (הכוונה בתזונה הקלאסית היפנית). הם צורכים הרבה אורז לבן (שהעומס הגליקמי שלו נמוך בהרבה מלחם כי הוא משפיע לאט על רמת הסוכר) אבל כלל לא דגנים אחרים. ספציפית ליפן, למרות האוכל המאוד שמן שהם אוכלים הם בעלי כולסטרול נמוך במיוחד, והפוך למערב, רופאים שם ממליצים להעלות את רמת הכולסטרול (!) כי מתחת ל 160 יש מתאם גבוה עם שבץ מוחי, שמהווה מגיפה של ממש ביפן. יש להם צרות אחרות, כך נראה.

ככל שהפחמימה מעובדת יותר (וסוכר לבן הוא ה"שיא"), נראה שהשפעתה המזיקה גבוהה יותר.
בקיצור, נראה לי שיש לכתוב ביתר פירוט.

נשמע מעניין, אבל עדיין, אורז לבן הוא פחמימה והיפנים, כמו רוב אוכלוסית המזרח מבססת את התפריט על אורז והם די בריאים (מלבד מה שציינת לגבי היפנים). האם הסיבה היא שבאורז אין גלוטן?
נראה שיש עוד סיבה טובה להמשיך לאכול סושי :)

אחת הסיבות שאפשר לחשוב עליהן לגבי היפנים, היא התזונה העשירה בשומן בריא. יש מרכיב דגים מאד חזק בתזונה שלהם והשומן ששם משמש בעיבוד המזון כחיץ המונע פיקים של אינסולין שהיו מופעים אם למשל היו אוכלים פחמימה בלבד. זה די דומה למה עדיף לאכול למשל, לחם עם חמאה או לחם עם ריבה (סליחה מראש מכל אופוזיצית הלחם, זו רק דוגמה : ) ).

אז יש לי מתכון מצוין בשבילך, צביקה:
קח טונה, ערבב עם מיונז לקבלת המרקם הרצוי לך. מרח על פרוסות לחם, הוסף מעל גבנ"צ או מוצרלה והכנס לתנור שחומם ל- 180 מעלות למשך כ- 6 דקות, עד שהפרוסות מתקשות.
לפני שאוכלים אפשר להוסיף למעלה פרוסות עגבניה ו/או בצל.
מעדן אמיתי!

עוד פעם אתה עם הטוסט טונה שלך ? :-)

שגיא, לך חבק כמה חיידקים ידידותיים.

בקשר למחקר שהבאת, ציטוט מויקיפדיה:
In 2010, a meta-analysis of prospective cohort studies supported by the National Dairy Council including 348,000 subjects found no statistically significant relationship between cardiovascular disease and dietary saturated fat.[1][21] This study has been criticized for not using unadjusted data from the cohort studies, potentially biasing in the direction of the study's conclusion.[22] One of the authors of this study received funding from Unilever, a producer of margarine, ice cream, and mayonnaise products. Another author of this study received funding from the National Cattlemen's Beef Association.[23]
מה דעתך?

אין מחקר שאינו ממומן ע"י גורם אינטרסנטי כזה או אחר. אבל בכל המחקרים של מטה-אנליזה בתחום שהמשיכו להתבצע גם בהמשך, ב 2011, 2012 וב 2013 התוצאה זהה. אין שום השפעה על הפחתת כמות השומן על סיכויי מוות לבבי או מוות בכלל. http://alturl.com/9f4wn

רק לחזק בקשר לאורז כמרכיב מרכזי במזרח...רוב התבשילים של האורז מתחלים בבישול האורז וסינון...שכולל את הויטמין B1 החשוב אך המתמוסס במים, לכן יש מחלות נפש רבות הקשורות לחוסר ויטמין זה(ברי ברי) דווקא במזרח הרחוק..למרות שאני אוהב שבירת הנורמות בקשר לפחממות או לשומן יש לזכור שהבעיה היא בקומבינציה של שתיהם ,זו הבעיה וחוץ מיזה זה גם קשור לסוג הדם האנדוידואלי לכל אחד...לאחד לא ישפיע ולשני זה קטלני!
ישנו גם עוד מחקר שמראה את ממוצע מחלות הלב באנגליה של לפני מלחמת העולם השניה,בזמן המלחמה כשהבשר היה נדיר וקשה להשגה ואחריה כשרואים שבזמן המלחמה אחוז החולים היה קטן בהרבה ואיך הוא חזר לטפס אחרי המלחמה ,דבר שלדעת החוקרים כן מראה על קשר בצריכת הבשר ...

הוסף רשומת תגובה